איך הגעתי לשיטת שרמן?
איך הגעתי ללמוד שיטת שרמן?
האמת ששמעתי על השיטה כבר כשהייתי בתיכון, וסבלתי מוסת קשה מאוד. איכשהו לא הצלחתי להגיע ללמוד אצל מירב שרמן (שהיתה אז המדריכה היחידה בשיטה), ובינתיים עשיתי כל מיני דברים אחרים- דיקור, רפלקסולוגיה, תזונה, הומאופטיה ועוד. כל אחד מהם עזר לי במידה מסויימת, עד שהוסת הפכה לשהו נסבל, למרות שעדיין חוויתי כאב ואי נוחות.
הרבה שנים לאחר מכן, שמתי לב שלאורך השנים הוסת שלי הלכה והתארכה, ואחרי שלוש לידות ורצפת אגן עייפה היא נעשתה ארוכה במיוחד, עם כתמים לפני וכתמים אחרי, ובאופן כללי נהייתה אירוע מתמשך של 10 ימים ואפילו 12. זה היה קשה ומציק, במיוחד בתור אשה שומרת מצוות, וחיפשתי פתרון. ככה הגעתי ללמוד את השיטה, כי חיפשתי פתרון נקודתי.
כשהוסת הגיעה, הייתי כל כך ממוקדת בתרגול, שלקח לי שלושה ימים לשים לב כמה זה אחרת. הוסת לא כאבה, הדימום היה פחות מאסיבי, והדבר המרכזי- מצב הרוח שלי היה בעננים! בחיים שלי לא נהניתי להיות במחזור. אם לא סבלתי מדי זה בהחלט סיפק אותי, אבל להינות מזה? לא חלמתי שזה יקרה לי…
אחרי כמה חודשים של תרגול באמת הוסת שלי התקצרה משמעותית (ובעצם חזרה למצב טבעי שלה), והכאב התמסמס. אם בכל זאת עולה לפעמים כאב- אני בד"כ מבינה מה הוא אומר, ויכולה לשחרר אותו. אבל, הגילוי הכי גדול נשאר זה שהגיע במקרה: שהוסת יכולה להיות זמן נהדר, אם לא מתעלמים מהגוף וממה שהוא מבקש, אלא עובדים איתו יחד. לוסת, כמו לכל זמן בחודש, יש איכות מיוחדת, אופי משלה, ומתנות לתת. פשוט לא ידעתי את זה כל השנים.
עבורי זה היה הדבר הכי משמעותי, וזה גם מה שהביא אותי להתקשר למירב שלושה ימים אחרי שסיימתי את הקורס, ולשאול אותה אם היא עושה גם קורס להכשרת מדריכות (זה היה חודש לפני שהיא פתחה את המחזור הראשון), וזה גם מה שאני אומרת לנשים ששואלות על השיטה. לכל אחת יש את הסיפור שלה, וכל גוף יגיב אחרת ללימוד. יש מי שהוסת שלה תתקצר מאוד ויש מי שלא, יש מי שהכאבים שלה ייעלמו, יש מי שיפחתו, ויש כאלו שהגוף שלה זקוק למשהו אחר כדי לרפא אותם. יש כאלו שזה ישנה להן את מצבי הרוח שלפני הוסת, וכאלו שזה ישפיע להן על עוצמת הדימום. אבל הדבר המרכזי הוא היכולת לחזור להבין את הגוף, ולעבוד איתו ביחד, ולא רק "להסתכל מהצד" על מה שקורה. וכשדברים חוזרים להיות פשוטים, וכל מיני עומסים יורדים, אז השמחה הפשוטה שקיימת בגוף יכולה לחזור ולעלות. כמו תינוק שנהנה ללכת או כמו שכיף לנו לנשום, לאכול או לשיר. תהליך טבעי ומשמח, שאם לא נפריע לו, ועוד יותר אם נעזור לו- הוא יכול להיות פשוט, נעים, ואולי תגלי שאת מחכה כל חודש שהוסת שלך כבר תגיע..
>> חזרה לעמוד הקודם <<
האמת ששמעתי על השיטה כבר כשהייתי בתיכון, וסבלתי מוסת קשה מאוד. איכשהו לא הצלחתי להגיע ללמוד אצל מירב שרמן (שהיתה אז המדריכה היחידה בשיטה), ובינתיים עשיתי כל מיני דברים אחרים- דיקור, רפלקסולוגיה, תזונה, הומאופטיה ועוד. כל אחד מהם עזר לי במידה מסויימת, עד שהוסת הפכה לשהו נסבל, למרות שעדיין חוויתי כאב ואי נוחות.
הרבה שנים לאחר מכן, שמתי לב שלאורך השנים הוסת שלי הלכה והתארכה, ואחרי שלוש לידות ורצפת אגן עייפה היא נעשתה ארוכה במיוחד, עם כתמים לפני וכתמים אחרי, ובאופן כללי נהייתה אירוע מתמשך של 10 ימים ואפילו 12. זה היה קשה ומציק, במיוחד בתור אשה שומרת מצוות, וחיפשתי פתרון. ככה הגעתי ללמוד את השיטה, כי חיפשתי פתרון נקודתי.
כשהוסת הגיעה, הייתי כל כך ממוקדת בתרגול, שלקח לי שלושה ימים לשים לב כמה זה אחרת. הוסת לא כאבה, הדימום היה פחות מאסיבי, והדבר המרכזי- מצב הרוח שלי היה בעננים! בחיים שלי לא נהניתי להיות במחזור. אם לא סבלתי מדי זה בהחלט סיפק אותי, אבל להינות מזה? לא חלמתי שזה יקרה לי…
אחרי כמה חודשים של תרגול באמת הוסת שלי התקצרה משמעותית (ובעצם חזרה למצב טבעי שלה), והכאב התמסמס. אם בכל זאת עולה לפעמים כאב- אני בד"כ מבינה מה הוא אומר, ויכולה לשחרר אותו. אבל, הגילוי הכי גדול נשאר זה שהגיע במקרה: שהוסת יכולה להיות זמן נהדר, אם לא מתעלמים מהגוף וממה שהוא מבקש, אלא עובדים איתו יחד. לוסת, כמו לכל זמן בחודש, יש איכות מיוחדת, אופי משלה, ומתנות לתת. פשוט לא ידעתי את זה כל השנים.
עבורי זה היה הדבר הכי משמעותי, וזה גם מה שהביא אותי להתקשר למירב שלושה ימים אחרי שסיימתי את הקורס, ולשאול אותה אם היא עושה גם קורס להכשרת מדריכות (זה היה חודש לפני שהיא פתחה את המחזור הראשון), וזה גם מה שאני אומרת לנשים ששואלות על השיטה. לכל אחת יש את הסיפור שלה, וכל גוף יגיב אחרת ללימוד. יש מי שהוסת שלה תתקצר מאוד ויש מי שלא, יש מי שהכאבים שלה ייעלמו, יש מי שיפחתו, ויש כאלו שהגוף שלה זקוק למשהו אחר כדי לרפא אותם. יש כאלו שזה ישנה להן את מצבי הרוח שלפני הוסת, וכאלו שזה ישפיע להן על עוצמת הדימום. אבל הדבר המרכזי הוא היכולת לחזור להבין את הגוף, ולעבוד איתו ביחד, ולא רק "להסתכל מהצד" על מה שקורה. וכשדברים חוזרים להיות פשוטים, וכל מיני עומסים יורדים, אז השמחה הפשוטה שקיימת בגוף יכולה לחזור ולעלות. כמו תינוק שנהנה ללכת או כמו שכיף לנו לנשום, לאכול או לשיר. תהליך טבעי ומשמח, שאם לא נפריע לו, ועוד יותר אם נעזור לו- הוא יכול להיות פשוט, נעים, ואולי תגלי שאת מחכה כל חודש שהוסת שלך כבר תגיע..
>> חזרה לעמוד הקודם <<
