איך לטפל בגודש?

הרבה נשים מכירות את החוויה הלא נעימה של גודש. שד נפוח וקשה, גדול וכבד, וכואב מאוד. לפעמים יש תחושה של "אבנים בשד", והרבה פעמים יש גם קושי להניק או לשאוב. אמנם גודש הוא דבר נפוץ, אבל בדרך כלל הוא מספר לנו שיש בעיה והתינוק לא יונק מספיק. חשוב לטפל בו היטב ובזמן, כדי שלא יחמיר ויגרום לדלקת בשד.
אז כמה פעמים ביום צריך להניק? האם שאיבה רק תחמיר את המצב? והאם כדאי לי לשים כרוב? שאלות מצויינות, בואי נענה עליהן אחת אחת.

קודם כל- חשוב מאוד לבדוק- למה בכלל יש לי גודש?? ובכן, יש כמה סוגים של גודש:

סוג אחד- חוסר בהנקה

לאמא יש כמות חלב טובה בשביל התינוק שלה, אבל מסיבה כלשהי החלב נשאר בתוך השד ולא יוצא, ולכן נוצר גודש. זה הסוג הכי נפוץ, במיוחד בימים שאחרי הלידה.

סוג שני- עודף חלב (נדיר יחסית)

לאמא יש יותר חלב ממה שהתינוק שלה צריך, ולכן גם כשהוא אוכל נהדר ומרוקן המון חלב מהשד, עדיין יש לה עודפים ונוצר לה גודש.

סוג שלישי- תהליך איזון אחרי הלידה (נדיר יחסית)

בימים שאחרי הלידה וכמות החלב עוד לא מאוזנת, ולכן לפעמים נוצר גם גודש. חשוב לדעת! הרבה אמהות שיש להן גודש אחרי הלידה, זה בעצם גודש מהסוג הראשון, ולא מהסוג הזה.

בסוג הראשון, הדרך הכי טובה לטפל בגודש היא פשוט לרוקן את השד! כל דרך מתאימה- להניק, לסחוט, או לשאוב. לפעמים כשהגודש כבר רציני- יש בשד גושים או אזורים שהם כל כך מלאים- שכבר קשה לרוקן אותם. במקרים כאלה כדאי להיעזר בטכניקות מיוחדות כדי לעזור לחלב להשתחרר ולזרום בקלות. איזה טכניקות? כבר נגיע לזה.
בסוג השני זה קצת יותר מורכב. אם לאמא יש יותר חלב ממה שהתינוק שלה צריך, ובמקרים נדירים יש אולי הרבה יותר מדי- אז יש צורך בתהליך הדרגתי של ייבוש חלב באופן חלקי. תהליך כזה הוא מורכב ועדין, וחשוב לעשות אותו בליווי של אשת מקצוע ובצורה נכונה. זה מצב יוצא דופן והוא לא מאוד נפוץ. לרוב הנשים אין עודף חלב, אלא כמות שמתאימה לתינוק שלהן.
בסוג השלישי מדובר בגודש של הימים הראשונים, ויש בו שילוב של תינוקי קטן שעוד לומד איך לינוק, אמא חדשה שעוד לומדת איך להניק, ושדיים שלומדים מהן הכמויות הנכונות של החלב שכדאי להם להכין. במקרים כאלו- חשוב לשים לב שהתינוק מקבל את כל החלב שהוא זקוק לו (בהנקה, בכפית או במזרק), ושאמא דואגת לרוקן את השד מספיק פעמים. כמה פעמים זה מספיק? אם התינוק יונק- אז כמה שהוא מבקש (הנקה לפי דרישה). בימים הראשונים תינוק צפוי לאכול בין 10 ל- 16 ארוחות ביממה. אם הוא לא יונק, חשוב שהאמא תשאב לפחות 8 שאיבות ביממה (שזה כל 3 שעות כולל בלילה, או כל דרך אחרת שבה תרצי לחלק 8 שאיבות ב24 שעות), ותתן לתינוק את החלב שלה במזרק או בכפית. שימי לב! להרבה אמהות בימים הראשונים יש דווקא גודש מהסוג הראשון! הגוף שלהן מייצר חלב בכמות טובה, אבל התינוק לא יונק בצורה יעילה, או שאמא מגבילה אותו לינוק רק כל 3 שעות, שזה מעט מדי בגיל הזה.

 
טיפול בגודש- שלב אחרי שלב
להניק בתדירות מתאימה

קודם כל- נוודא שהתינוק יונק מספיק פעמים ביום. תינוק בשבוע הראשון לחייו יונק בדרך כלל 10 עד 16 פעמים ביממה, שזה בערך כל שעה וחצי עד שעתיים. לאחר מכן, תינוק יונק בין 8 ל10 פעמים ביממה, שזה בערך כל שלוש שעות. אם הוא יונק פחות מזה, ייתכן והוא לא מקבל מספיק חלב, ולא מרוקן את השד, וכדאי להוסיף עוד הנקות. כמובן שאם התינוק לא יונק, יש לסחוט עבורו חלב (בימים הראשונים אחרי הלידה) או לשאוב במשאבה (החל מ-3 ימים אחרי הלידה אפשר לעבור למשאבה), באותה תדירות שבה הוא אמור לינוק. [הסבר פשוט על איך לסחוט חלב מהשד, ללא משאבה, תוכלי למצוא כאן]. אם הוא לא יונק מספיק- הניקי יותר, ואם הוא לא מעוניין- סחטי לו חלב והביאי לו במזרק או בכפית.

לקרר את השד ולעסות אותו 

לפני ההנקה, קררי את השד במשך 10 דקות. הקור מפחית את הכאב, וגם מפחית את הנפיחות של השד ומקל על זרימת החלב ועל התינוק להתחבר לשד. איך לקרר את השד? את יכולה להניח (מעל לחולצה) שקית קפואה של תירס / צ'יפס / אפונה או כל דבר קר אחר. אם יש לך פדים קפואים שהכנת לך בשביל כאב בתפרים (ללא מגנזיום)- זה גם יכול לעזור. אחרי הקירור, תנערי את השד ותעסי אותו קצת, כדי להניע ולשחרר בפנים, ואז חברי את התינוק שלך לשד והניקי אותו (או חברי משאבה ותשאבי). אם הוא עדיין ממש מלא והפטמה "נמחקת" ונעלמת כמעט, או נהיית מאוד קשה עד שהתינוק שלך לא מצליח להתחבר - תסחטי קצת חלב ביד, עד שהשד מתרכך מעט, ואז תניקי.

 
להמשיך עד שהגודש משתחרר

חיזרי על הפעולה לפני כל הנקה או שאיבה, עד שהגודש משתחרר. תוכלי להיעזר בעיסויים של השד לפני ותוך כדי הנקה, בסחיטות של השד בזמן שהתינוק שלך יונק, וגם בסחיטות תוך כדי מקלחת, כשאת מתחת למים זורמים.

השיטה הצרפתית- כוס מים חמימים

לפעמים השד כל כך מלא וגדוש, שהתינוק לא מצליח בכלל להתחבר, ואמא לא מצליחה לסחוט או לשאוב, והכל מאוד כואב. במקרים כאלו אפשר להשתמש בשיטה פשוטה ויעילה שהמציאו הצרפתים, כדי לשחרר גודש. קררי את השד במשך עשר דקות (עם שקית אפונה קפואה או בכל דרך אחרת). לאחר מכן קחי כוס זכוכית ומלאי אותה במים חמים. כמה חמים? כמו מקלחת ממש חמה, אבל בשום אופן לא חם מדי (תבדקי עם האצבע שזה נעים לך). שבי בנוחות ושימי מגבת על הברכיים (כדי שלא תירטבי), ואז התכופפי קדימה והניחי את הפטמה בתוך הכוס, והצמידי את הכוס אל השד (יישפכו קצת מים, זה בסדר). כעת שבי בחזרה בנוחות, ובזהירות סחטי מעט את השד. תוכלי לראות בתוך המים, שחלב מתחיל לזרום אל תוך הכוס, והמים עצמם "מושכים" בעדינות את החלב החוצה (זה יראה כמו זרם דקיק ויפה של חלב). עסי בעדינות את השד, ובמיוחד את המקומות הקשים והכואבים, עד שהשד רך יותר, ואז נגבי את השד, והניקי את תינוקך. תוכלי לראות סרטון הדגמה כאן.

לשחרר סתימות

אם את עדיין מרגישה גושים בתוך השד, או כאבים, או שהמצב לא משתפר, ייתכן ונוצרה סתימה בתוך השד, וכדאי לשחרר אותה. בשלב הראשון את יכולה לנסות בעצמך לשחרר אותה (יש הרבה מידע ברשת, למשל המאמר הזה). אם את לא מצליחה, אני ממליצה מאוד לפנות לאשת מקצוע בכדי לוודא שהסתימה משתחררת היטב ולא יוצרת דלקת בשד.

ומה עם כרוב?

להניח עלי כרוב על שד גדוש הוא תרופת סבתא עתיקה וידועה. השאלה היא מתי מתאים להשתמש בה. קודם כל- הכרוב מקרר את השד, ולכן מקל על הכאבים. שנית, הכרוב יכול לספוח אליו נוזלים, ולכן הוא יכול לשחרר מעט את תחושת הגודש. מצד שני, ייתכן והוא גם גורם לייבוש של החלב, בחלק מהמקרים, ולכן במקרה שכמות החלב היא טובה ולא גדולה מדי, זה עלול לפגוע בהנקה. בנוסף, יש היום דיון במחקר האם חיידקים שחיים על עלי הכרוב יכולים להיספג בשד ולגרום למחלות, ואין עדיין מידע מספק בנושא.
בכל מקרה- הדרך הכי טובה לטפל בגודש היא לפנות את החלב- בהנקה או בשאיבה, ואת זה הכרוב לא יכול לעשות. גם קירור השד יהיה מהיר ויעיל יותר עם שקית אפונה קפואה, ולא עם כרוב. אם את בוחרת בכל זאת להשתמש בכרוב, עשי זאת רק אם יש לך שפע חלב ואפילו עודפים.
אם ניסית לשחרר את הגודש בעצמך ולא הצלחת- פני בהקדם לאשת מקצוע שתעזור לך לטפל בעצמך, ולחזור להנקה טובה ושמחה.

*חשוב לי לומר, שבסופו של דבר כל מקרה לגופו, וכל אשה היא שונה. לכן, כל מה שכתוב בעמוד זה ובאתר בכלל, הוא המלצה בלבד, ואין לראות בו הדרכה רפואית, והשימוש במידע הוא באחריות הקוראת בלבד.