איך לטפל בסתימה בצינורית חלב

חלב אם נוצר בתוך השד, בתוך מבנה מיוחד שנראה כמו אשכול ענבים. החלב נוצר ב"ענבים", ואח"כ זורם דרך ה"ענפים", שהם צינוריות החלב. לפעמים נוצרת כמו סתימה באחד מהצינורות (זה לא באמת סתימה, אלא חלק בצינורית שנעשה צר וצפוף, ולחלב קשה יותר לעבור בו). חשוב להבדיל בין סתימה פנימית לסתימה חיצונית.

סתימה פנימית (בעומק השד) יכולה להרגיש כמו גולה בתוך השד, או גוש קטן, ולפעמים נקודה כואבת. סימן נוסף- שזורם פחות חלב או שהתינוק פחות שבע, למרות שהשד מרגיש מאוד מלא ולא מתרוקן אחרי הנקה.

סתימה חיצונית (על הפטמה) תיראה כמו נקודה לבנה קטנה על הפטמה, שנראית אולי כמו חצ'קון. לפעמים תראי אותה רק אחרי המקלחת.

לפעמים נוצרת שלפוחית שפשוף (bleb) על הפטמה, כמו שנעל חדשה יכולה לעשות שלפוחית ברגל. אפשר להתבלבל בינה לבין סתימה חיצונית. זה לא נורא כי הטיפול בשתיהן זהה, רק חשוב להבין ממה נוצרת השלפוחית כדי למנוע ממנה לחזור (אולי התינוק נצמד לשד בצורה שגורמת לשפשוף בפטמה למשל).

למה זה קורה?

יכולות להיות לזה כל מיני סיבות. לפעמים נוצרת סתימה כשאשה לובשת בגד מאוד לוחץ, או חזיה הדוקה במיוחד. לפעמים במהלך הלילה אשה ישנה בזוית כזו שלוחצת על השד או שבגד או שמיכה לוחצים בנקודה מסויימת, ונוצרת סתימה. במיוחד אם אשה ישנה עם חזיה (בדרך כלל זה מאוד לא מומלץ, במיוחד בתקופה של הנקה). סיבה נוספת היא הפסקה גדולה ולא רגילה בין ההנקות. הפסקה כזו יכולה ליצור גודש כי התינוק לא מרוקן את השד, ומרוב חלב גדוש יכולה להיווצר סתימה. לפעמים הסתימה קשורה למשהו שהתינוק עשה- למשל תינוק שיונק פחות או חלש מהרגיל במשך כמה זמן, או שהתנוחה שלו מרוקנת רק צד אחד של השד והצד השני נשאר מלא. ולפעמים זה שילוב של כמה סיבות ביחד.

מה הבעיה בסתימה בצינורית?

הבעיה היא שזה מפריע לחלב לזרום, והתינוק מקבל פחות חלב. אם זה יימשך לאורך זמן- ה"ענבים" שמחוברים לצינורית הזו יכולים להתייבש, ואז כמות החלב באמת תרד. בנוסף, חלב שנשאר תקוע הרבה זמן בתוך השד- יכול לגרום לדלקת! לכן חשוב מאוד לטפל בזה בהקדם. במיוחד אם נוצר גודש.

איך מטפלות בזה?

הדבר הכי חשוב בסתימה בצינורית- היא לפתוח אותה. ככל שנעשה את זה מוקדם יותר- ככה זה יהיה קל ופשוט יותר. אם את מרגישה שנוצרה סתימה, או שמתחילה להיווצר- כדאי מיד לשחרר את המקום. כך זה יכול לקרות בקלות ובמהירות. ככח שעובר זמן, זה יכול להיות קשה יותר, ובעיקר כואב יותר.

יש הרבה דרכים לשחרר סתימה בצינורית, ובכולן העיקרון דומה: נרכך את האזור הסתום, ומיד אחר כך נרוקן את השד (בהנקה, בסחיטה ידנית או בשאיבה).

אם מדובר בסתימה בעומק השד (כלומר- פנימית, ולא נקודה לבנה על גבי הפטימה), הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא להניק את התינוק, ותוך כדי הנקה - לעסות את האזור הסתום או הכואב עם האצבעות. לפעמים עיסוי עמוק בנקודה הנכונה מספיק כדי לשחרר את הסתימה. 

אם זה לא עוזר, יש מגוון דרכים לרכך את הסתימה:

1. להניק בתנוחות מיוחדות: לסמן לעצמי איפה הנקודה הסתומה בעומק השד, ואז לחשוב איך אני יכולה לחבר ולהניק את התינוק שלי, ככה שהסנטר שלו יהיה הכי קרוב שאפשר לאזור ה"סתום". ואז לחבר אותו, להניק למשך כמה דקות טובות. זה יכול ליצור תנוחת הנקה מצחיקה למדי (כמו הנקה בשכיבה כשהתינוק מגיע מכיוון הכתף, או תינוק שוכב על הגב ואמא מעליו בעמידת שש) אבל זה טכניקה יעילה מאוד.

2. להניח קומפרס חם על השד למשך עשר דקות (כמו בקבוק חם או כרית חמה), ואז להניק / לסחוט / לשאוב, תוך כדי עיסוי נמרץ בנקודות הנכונות.

3. לשחרר במקלחת: לעסות ולסחוט את השד תחת זרם מים חמימים.

אם זו סתימה עקשנית- כדאי להיעזר בקומפרסים חמים וקרים, או באמבטיות של מלח אנגלי. אלו שיטות שדורשות קצת השקעה, אבל הן יעילות במיוחד לפתיחת סתימות עקשניות.

קומפרסים חמים וקרים

לעשות לשד קומפרסים חמים וקרים לסירוגין. להכין שתי קערות: אחת עם מים קרים וקרח, ואחת עם מים חמים (לא רותחים, אבל כמו מקלחת ממש חמה), ובכל קערה מגבת קטנה. לשבת בנוחות, להניח מגבת גדולה על הברעיים כדי לא להירטב, ואז להרים מגבת מהקערה הקרה, לסחוט מעט, ולהניח על השד. אחרי 2 דקות להחזיר את המגבת לקערה עם הקרח, ולקחת את המגבת החמה. גם אותה לסחוט מעט, ולהניח על השד למשך חצי דקה, ולהחליף שוב למגבת הקרה. לעשות 6 סבבים כאלה: 2 דקות קר ואז חצי דקה חם, (סה"כ 12 החלפות- 6 קר ו-6 חם). זה ארוך וקצת רטוב (אל תוותרי על להניח מגבת גדולה על הברכיים), אבל החום והקור יעילים מאוד בשחרור סתימות. חשוב מאוד! מיד בסיום הקומפרסים- להניק (או לשאוב), תוך כדי עיסוי של הנקודה הסתומה.

אמבטיית מלח אנגלי

מלח אנגלי הוא בעצם מגנזיום, שמגיע בצורה של גרגירי מלח. הוא ממש פשוט ויעיל בשימוש חיצוני, אבל בשימוש פנימי הוא כמו תרופה ואסור לשימוש סתם כך. זאת הסיבה שבבית מרקחת הוא מגיע בצנצנת קטנטנה ויקרה, ובחנויות טבע הוא מגיע במיכל גדול וזול. אנו נשתמש בו בשימוש חיצוני בלבד, בצורה מאוד פשוטה: 2 כפיות מלח אנגלי לכל כוס של מים חמימים.

אם הסתימה נמצאת יחסית קרוב לפטמה, הכי פשוט לקחת כוס (ואם יש לך כוס טפטופים זה ממש נוח), למלא אותה במים חמימים ולהוסיף 2 כפיות ולערבב. כשהמלח נמס, התכופפי קצת קדימה עד שהשד ייכנס לתוך הכוס (חלק נשפך החוצה וזה בסדר, שימי מגבת), ואז הצמידי את הכוס אליך כך שתוכלי להתיישב בלי שהמים ישפכו (כוס טפטופים יכולה להחזיק את עצמה). עכשיו שבי בנוחות 10 עד 15 דקות, והחזיקי את הכוס, כדי שהשד שלך יעשה "אמבטיה" של מלח אנגלי. 

אם הסתימה במקום עמוק יותר, תכיני לך קערה בגודל מתאים, עם מים חמימים ומלח (2 כפיות מלח לכל כוס מים, תספרי כמה כוסות הכנסת ולפי זה תוסיפי מלח) ותערבבי עד שנמס. תניחי את הקערה על שולחן או על שיש, ותתכופפי עד שהשד טובל בתוך הקערה. זה קצת לא נוח אז תסדרי לך כרית או משהו, וגם ספר או סרטון, כי חשוב להשאיר את השד בתוך "האמבטיה" שלו למשך 10-15 דקות.

מיד כשאת מסיימת את האמבטיה- נגבי את השד ושטפי את המלח מהפטמה, ומיד הצמידי את תינוקך והניקי אותו (או תשאבי חלב). תוך כדי הנקה- תעשי עיסוי לנקודה הסתומה (או תשתמשי בתנוחה מתאימה כמו שהצעתי למעלה).

לפעמים הסתימה משתחררת בפעם הראשונה ולפעמים יש צורך בכמה אמטיות כאלו, אבל כמעט תמיד הן פותחות את הסתימה, גם אם היא עקשנית.

בכל מקרה, אם את מרגישה שהסתימה לא נפתחת, או שמתפתח גודש או דלקת, פני לייעוץ מקצועי בהקדם, אצל יועצת הנקה או כירורג שד.

*חשוב לי לומר, שבסופו של דבר כל מקרה לגופו, וכל אשה היא שונה. לכן, כל מה שכתוב בעמוד זה ובאתר בכלל, הוא המלצה בלבד, ואין לראות בו הדרכה רפואית, והשימוש במידע הוא באחריות הקוראת בלבד.